מארגנים: להפוך את מה שכולם כועסים עליו לדרישות עם הסיבות שמאחוריהן
לתנועה יש אלף תלונות ואין תוכנית. כולם יודעים מה כואב; איש אינו מסכים למה, ודרישה בלי סיבה מאחוריה קל לסרב לה: היא נקראת כמצב רוח, ומצבי רוח מחכים שיעברו.
True Causes הופכת את התלונות לניתוח של הקבוצה עצמה. כל אחד כותב סיבות לבד וללא שם, כך שאיש אינו חייב לדבר בשם החדר. אחר כך הקבוצה שופטת, זוג אחר זוג, אם סיבה אחת משפיעה באופן משמעותי על אחרת, וקשר נספר רק ברוב של שלושה רבעים מהקולות. השורשים הם הדרישות. הפעולות, כל אחת נשפטת מול כל שורש, הן מה שמבקשים קודם. המפה מונחת על שולחנו של מי שיכול לשנות דברים, עם כל קשר שמראה איך הוכרע.
איש אינו חייב לנהל את כל זה. השאלה היא המארגנת: היא מתפרסמת, חדר נפתח לכל מי שיש לו כתובת במקום שהיא נוגעת לו, וכמה חדרים מתמזגים למפה אחת. שבוע אחרי הסיום החדר שוכח מי ישב בו, ושומר רק את שם המנחה; המפה, כל זוג שנשפט, הפעולות והתחזיות נשארים. זה מה שמביאים בחזרה שנה אחר כך, כשהתשובה הייתה „נבדוק את זה”.