אפקט סדרי העדיפויות המוטעים: למה הבעיה שקבוצה מדרגת ראשונה נמצאת בדרך כלל במורד הזרם, ומה חדר מדומה מראה על הצבעה לעומת מיפוי סיבות.

למה הצבעה חלוקה על שאלה סיבתית צריכה לעבור הלאה במקום להיכשל בשקט, ואיך העברתה לקבוצות אחרות מונעת מקבוצה אחת לכוון את המפה.

למה כדאי לשמור כמה מקומות ברשימה המקוצרת לרעיונות שנשכחו ומגובים במקור, ומה זה עושה לחדר שמדרג לפי תחושה.

איך אלפי אנשים בחדרים קטנים מגיעים למפה סיבתית אחת: קירות נפרדים, שאלות משותפות, טענות שנודדות, ניסוחים שמתמזגים רק בידי כותביהם, ומפות שמתמזגות לאחת.

כל מספר שמאחורי True Causes, מסימולציות שנשלחות איתה: סיבות שנמצאות בהצבעה לעומת מיפוי, גודל קבוצה, מצוק השגיאות, ומה מיעוט בתוך החדר יכול ואינו יכול לעשות.

True Causes מריצה דיאלוג דמוקרטי מובנה אונליין: חמישים שנות המחקר שהיא נשענת עליהן (וורפילד, כריסטקיס, לאוריס, דיי, אשבי, מילר), היכן היא סוטה מהן, ובמה היא שונה מ-Polis וממכונת הברמאס.

עיריות, ארגונים גדולים, רגולטורים, איגודים וכוחות עבודה, אוניברסיטאות, תחקירי אירועים: למה מועילה מפה סיבתית עם המחלוקות שמורות, ומה היא אינה עושה.

שבע בעיות שתנועות הרשת של 2011 השאירו פתוחות (בלי תוכנית, סימפטומים לפני סיבות, מנהיגים לא רשמיים, פחד, קנה מידה, הידבקות, חסות) ואיך מפה סיבתית משותפת מתמודדת עם כל אחת, כולל איפה היא מתקצרת.

21 מודלי שפה, 14 פרסונות, 120 קשרים סיבתיים על דיור: הפרסונה שינתה אילו קשרים מתקבלים בשום דבר מדיד. מודלים חלשים טעו; המוכשרים הסכימו על רוב הקשרים ונחלקו בעקביות על השאר. מה זה אומר על פאנלים של מודלים.